ספרים, רבותיי, ספרים
  www.bookwatch.022.co.il
bookwatch
יום ב', ב’ בתמוז תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  אודות  
שירה כהן בסקירה מרתקת על ספרו של ליאור רבי, "שפת השתיקה: רגעים של ניכור ושתיקה בעיר הגדולה"
14:06 (05/06/12) book watch

מאת: שירה כהן אחד הציוויים הראשונים שילדים (בעיקר ילדות) מקבלים מהוריהם היא "לא לדבר עם זרים" – פיתוי שלעתים קשה לעמוד בו שכן הזר הוא לרוב גם מעניין וחדש, עם השנים מתחדדת האבחנה עם איזה זרים "מותר" לדבר, אם איזה לא, מתי, באיזה שעות או סיטואציות וייתכן שגם התשוקה לדיבור עם הזר מתעמעמת לנוכח היותנו מוקפים באנשים שהם לגמרי זרים חלק ניכר מחיינו הבוגרים. אני מהרהרת בכלל זה לנוכח ספרו השני של ליאור רבי "שפת השתיקה" בו הוא שואף להבין מבחינה רעיונית, עקרונית, פילוסופית את חווית הניכור כפי שהיא באה לידי ביטוי בעידן המודרני, לצורך כך בוחן את מעמד השתיקה. העיר הגדולה משמשת אצל רבי לזירת המאבק ומקום ההתרחשות אשר בו ומתוכו צומחת חווית הניכור המודרני, והשתיקה כפרקטיקה או אמצעי של היחיד לשמור ולהגן על עצמו הופכת למאין חרב פיפיות ובסופו של דבר "האדם המודרני" (כישות סוציולוגית מאין "כל אדם") חש עצמו זר ולא שייך לעולם ולקיום שמסביבו, והשתיקה היא סוג של מעטפת או בית שהאדם נושא על עצמו. לדברי הסוציולוג הגרמני גיאורג זימל (1858-1918) אשר רבי חוקר את הגותו ואף נשען על תובנות ואבחנות של הנ"ל אשר חלקן מופיעות במסה "העיר הגדולה וחיי הנפש" , "מקורן של הבעיות העמוקות ביותר של החיים המודרניים הוא בתביעתו של הפרט להגן על עצמאותו ועל ייחודו מפני הכוחות רבי העצמה של החברה..." במסה זו העיר הגדולה מוצגת כזירת המאבק בה האדם הוא חלק מהמון אנונימי החשוף לאין ספור התביעות וגירויים נדרש לשמור על "עצמו" כלומר ליצור לעצמו תחושת שליטה על האופן שבו מתנהלים חייו. לצורך קיומה של אותה תחושת שליטה עליו לבנות את עצמו כאינדיבידואל המסוגל לברור בין עודף הגירויים המתקבלים ממערכות ושדות חברתיים בהן הוא על תקן אובייקט/ צרכן/ חלק מהמון. ספר זה ממשיך מבחינה רעיונית את ספרו הראשון של רבי "עומס האינדיבידואליות , השורשים של אידיאל באינדיבידואליות המודרני" בו הציג ניתוח היסטורי-פילוסופי של אידיאל האינדיבידואליות. ובעיקר אולי את הפער שבין הרעיונות הפילוסופיים של הוגים כדוגמת קאנט, ניטשה והיידיגר לבין יכולתו של היחיד או הפרט האדם ה"ממוצע" אשר לא ניחן אולי בכוחות נפש מיוחדים לממש אידיאלים ורעיונות אלו, אמנם נכון שרוב בני האדם אינם בקיאים בהגותם של פילוסופים אלו ואינם שואפים להגשים את רעיונותיהם אך הדרישה למימוש עצמי העצמי ה"אותנטי" וחשיבה ביקורתית עדיין מתקיימת במקביל למנגנונים השואפים להשתמש בתשוקה זו למטרות רווח . ואולי אחד הדברים המעניינים אשר ניתן להרהר בהם בעקבות אותו ספר הוא האופן שבו אינדיבידואליות שלנו נמדדת בהתאם לתגובתנו לפיתויים, רבי לא משתמש במונח פיתוי , אך נראה לי כי מושג זה עקרוני גם להבנת שפת השתיקה . אם "בעיר הגדולה שפת השתיקה התפרשה כהודעה במגבלות פוטנציאל התבונה והביקורת" הרי שנוצר פיתוי לדבר-לדבר ע"מ לשלוט שכן "תושבי העיר הגדולה מדמים שיש ביכולתם לשלוט על הדברים באמצעות דיבור עליהם" הספר מורכב משני חלקים , החלק הראשון עוסק ב"שפת השתיקה ואידיאל האינדיבידואליות" וחלק השני ב"שפת השתיקה והכרה עצמית", כאשר "אידיאל האינדיבידואליות" ו"ההכרה העצמית" הם רצף שקוטב אחד שלו הוא המאמץ של הפרט להתאים את עצמו לדרישות החברה המודרנית ולהפוך את עצמו לנבדל ולשונה מפרטים אחרים- ואילו ה"הכרה עצמית" היא מאין קוטב בו האדם מודע למגבלותיו וחי איתן בהרמוניה, לדברי רבי "נקודת המוצא שלנו היא כי השתיקה מודעת למגבלות הידע.התקשורת והשפה... דרך השתיקה מאפשרת לאדם לחוש בנוח עם מגבלות הידע האנושי, מגבלות התקשורת, ובמידה מסוימת עם סופיותו", בפסקה זו עוסק רבי בשתיקה כפעולה או כעשייה מכוונת ומודעת אשר באמצעותה לומד האדם לחיות עם מגבלות אלו, האדם לומד לשתוק ולהקשיב כאחת הפרקטיקות היומיומיות בחברה הפרה-מודרנית ואילו "העיר הגדולה היא זירה בה בני אדם חיים במרוץ מול עצמם.. אך מעל אידיאל ההגשמה האינדיבידואלית מרחפת עננת ההחמצה והאכזבה...במסגרת אותה אינטראקציה חברתית הנשלטת על ידי תחושה של החמצה מתמדת, חווה האדם את השתיקה כמיותרת במטרד, כמכשול בדרך ההגשמה שלו" מדברים אלו אפשר להסיק כי במסגרת החיים בעיר הגדולה השתיקה איננה עוד פעולה , פרקטיקה המסדירה את היחסים בין ה"אדם" לבין "העולם" (אם נשתמש במושגיו של היידיגר) כי אם מצב שהאדם נקלע אליו לעתים מבלי שירצה בכך והיא בגדר תאונה, אירוע או סימפטום המלווה את החיים המודרניים בו האדם מצווה לדבר וחייב שתהיה לו השקפת עולם ודעה על כל עניין ואירוע. פרקים כמו שתיקה ותחושת הכאב, שפת השתיקה והיכולת לתת אמון בזולת, שתיקה ואינטימיות הבוחנים מצבים אנושיים שכולנו בסופו של דבר מתמודדים איתם מראים עד כמה הדיבור הוא כלי מוגבל בניסיוננו להתמודד אתם ואילו השתיקה כפרקטיקה כלומר ככלי או כאפשרות שאנו יכולים לבחור בה הכרחית ע"מ לחוות ולהתמודד עם מצבים אלו באופן שיעצים את תחושת המגע והקרבה שלנו . מה שמאפיין אולי את הספר הוא הניסיון להבין לחשוב ולהקיף את מכלול חווית הקיום האנושי גם מתוך דאגה וחרדה ל"מצב האדם" מצד אחד וגם לבנות ניתוח היסטורי פילוסופי אקדמי בלי להעמיס על הקורא הערות שוליים כך שרצף הקריאה נשמר, כך שמצד אחד אין זה ספר "עזרה עצמית" אך גם לא חיבור אקדמי סטנדרטי הנענה לכל הכללים , ובו בזמן אין זה חיבור אישי בו המחבר נוכח בטקסט על אף ששפע התובנות של רבי מנכיחות את הגישה האנושית מאד והרגישה של רבי, בסופו של דבר רבי לוקח מספר רעיונות או תמות ובודק את אמיתותן בסיטואציות שונות (שפת השתיקה והאהבה , שפת השתיקה וכאב וכיו"ב) ייתכן לפיכך שאין צורך לקרוא את כל הספר או לקרוא את הפרקים ברצף . חבל שכריכת אינה מעוצבת באופן מושך יותר שכן נראה שקהלים מגוונים בין אם אנשי מקצוע בתחום הטיפול הנפשי, אנשים בעלי עניין בספרות רוחנית או אקדמאים עשויים לגלות עניין בספר באופן כזה שאינו ממצא את אף אחת מצורות הכתיבה או החשיבה שלהן אך יוצר אינטגרציה או קשר בניהן. ליאור רבי - שפת השתיקה רגעים של ניכור ושתיקה בעיר הגדולה - פרדס הוצאה לאור

 
 
חדשים ומומלצים
ספרות ישראלית
ספרי ילדים ונוער
ספרות מתורגמת
ספרות עיון
כתבי עת  
ספרות מקצועית, ספרי הדרכה
בריאות ותזונה
פנאי, בישול והדרכה
הפינה היהודית
דעות
יום הזיכרון ויום העצמאות
יום השואה
יום השואה הבינלאומי
פרויקט "הבמה שלכם"
והיו עינינו רואות.... לקראת שבוע הספר העברי
קצרים לשבוע הספר






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS