ספרים, רבותיי, ספרים
  www.bookwatch.022.co.il
bookwatch
יום ב', טו’ בשבט תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  אודות  
נוילנד של אשכול נבו הוא רומן מהוקצע, כזה שמצליח לחבר בין עבר, הווה ועתיד, בעל משמעויות רבות, וכן, גם הברקות לשוניות משעשעות. ויחד עם זאת, יש למושלמות הזו גם טעם לוואי, כזה שאינו מאפשר שלא לתהות האם סופר ברמתו של נבו חייב היה לקשור את כל הקצוות באופן כה הדוק, כזה שמשחרר את הדמיון לשנת צהריים
22:40 (17/07/11) book watch

כשסיימתי לקרוא את ספרו החדש של אשכול נבו "נוילנד" לא ידעתי אם נמלאתי יאוש או תקווה. הרומן הזה, המורכב מאין ספור רומנים קטנים, המשתרגים זה בזה, פועל על המתח בין שני הקטבים האלה, המוצאים ביטוי במישורים האינטימיים והלאומיים כאחד. זהו למעשה סיפורם של אנשים, המתאר את סיפורו של העם והמדינה. באמצעות גיבוריו, מבקש נבו למתוח ביקורת - לא מרומזת - על מצבה של המדינה, על אובדן הדרך ועל החזון - זה שאבד לו אי שם במה שהוא מכנה "ארץ המקור". נוילנד הוא למעשה מיזם של איש אחד, מני פלג, אשר בעקבות מות אשתו האהובה יוצא למסע אל ערבות ארגנטינה, בניסיון להקים מחדש את המיזם של הברון הירש - מדינת יהודים אותנטית. המיזם הזה נועד לשחזר את המדינה היהודית האותנטית - זו שאינה כורעת תחת השכול, הכאב והמתחים היומ-יומיים. לאחר שפלג מנתק מגע עם ילדיו, יוצא בנו, דורי, מורה להיסטוריה, בעקבותיו. המסע, אותו מנהל דורי בליוות בחורה ישראלית איתה נפגש, במקרה, בבוליביה, מצליח לחשוף עצבים רגישים, מעורר רגשות חבויים ומוביל לתובנות אינטימיות ולאומיות. הריחוק מאשתו ומבנו, לצד הקרבה החדשה לבת ליוותו, מובילה את דורי - גבר של אשה אחת - לעולם חדש. ארץ חדשה. נוילנד. לאחר המתנה לא קצרה לספר חדש של נבו, נראה שנוילנד מספק את הסחורה. זהו רומן מהוקצע, כזה שמצליח לחבר בין עבר, הווה ועתיד, בעל משמעויות רבות וכן, גם הברקות לשוניות משעשעות. ויחד עם זאת, כאמור, יש למושלמות הזו גם טעם לוואי, כזה שאינו מאפשר שלא לתהות האם סופר ברמתו של נבו חייב היה לקשור את כל הקצוות באופן כה הדוק, כזה שמשחרר את הדמיון לשנת צהריים. הקישורים הרבים בין הסיפורים השונים, המאפיינים של הדמויות (וההשתקפות שלהם - או תמונת הראי שלהם - בדמויות אחרות), התיאום המושלם בין העבר וההווה, כובלים את הקורא לסיפור ואינם מאפשרים לו לסטות ממנו. הדברים כה ברורים, עד שמשלב מסוים, לא נותר לך אלא לקוות לתפנית, לצפות לשינוי - גם אם מודרך - בעלילה. איני משוכנע אם זה הדחף של נבו לקרוא לשינוי, או לכל הפחות להציב מראה שקופה ככל שניתן בפני הקורא הישראלי, שבעטים בחר נבו לילך בדרך מבטחים זו. ואולם מכל מקום, הצורך הזה, המתבסס על המציאות אותה מתאר נבו, עולה וצף בכל עיקול של דרך במסע של כל אחת מהדמויות. נדמה כי הקריאה לשינוי פניה של ישראל (או "ארץ המקור") לא הייתה מעולם כה ברורה, כה חדה. הקונפליקט בין שתי הדרכים - זו הקוראת לשינוי מבפנים וזו הקוראת להרים ידיים ולהתחיל מחדש בחוץ - קונפליקט כה מדובר בחברה הישראלית בת זמנינו - מוצא ביטוי מפורש, ומחייב אותך לכל הפחות לחשוב. נכון, טוב היה לו הדברים היו מוגשים במידת עשיה קלה יותר, ואולם גם ה"וול דאן" של נבו, אינו מאפשר להתחמק, בסופו של יום, מהקיטוב הזה בין יאוש ותקווה - קיטוב כה נוכח בחיינו כישראלים. נוילנד - אשכול נבו - הוצאת זמורה ביתן

 
 
חדשים ומומלצים
ספרות ישראלית
ספרי ילדים ונוער
ספרות מתורגמת
ספרות עיון
ספרות מקצועית, ספרי הדרכה
בריאות ותזונה
פנאי, בישול והדרכה
הפינה היהודית
דעות
יום הזיכרון ויום העצמאות
יום השואה
יום השואה הבינלאומי
פרויקט "הבמה שלכם"
והיו עינינו רואות.... לקראת שבוע הספר העברי
קצרים לשבוע הספר