ספרים, רבותיי, ספרים
  www.bookwatch.022.co.il
bookwatch
יום ב', טו’ בשבט תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  אודות  
איתמר ראובני במדריך בוטה, משעשע ועוקצני על מערכת החינוך, ובעיקר עלינו: הורים, מורים ותלמידים.
10:32 (07/07/11) book watch

איתמר ראובני, מורה אשר להגדרתו "שורד משך 17 שנים את מערכת החינוך", הכין מדריך למשתמש אודות בית הספר. המדריך, הכתוב בצורה הומוריסטית, שנונה וקולחת, מציג בפני הקורא (או המשתמש) את מכלול הזויות של מערכת החינוך ובית הספר - מערכות מסובכות ומורכבות עד מאד. ראובני סוקר את המערכת באופן ריאליסטי. כך למשל הוא כותב על המזכירה, אותה מיקם בראש טבלת המקורבים למנהל: "מקומה של המזכירה בראש הרשימה אינו מקרי. המזכירה נמצאת במרכז השליטה.... האופן בו היא מדברת בטלפון משתנה בהתאם לבן השיח...היא שומעת את השיחות בין המורים, מכירה את הלכי הרוח ומספקת למנהל מידע" או על סגן המנהל: "סגן המנהל הוא דמות חשובה בבית הספר. יש חלוקה הוגנת בין המנהל וסגנו: הסגן עושה את כל העבודה והמנהל זוכה בתהילה..." מאידך, מגדיר ראובני את ה"מורה מן המנין" כ: "מורה זה שייך לקבוצה של כמניין מורים הבוחשים בקדרה. קבוצה זו מורכבת ברובה ממורים ותיקים, שאליהם מצטרפים בכל שנה שניים או שלושה מורים חדשים. מורים אלה מלאים בדברי ביקורת על כל דבר שמתרחש בבית הספר...". אבחנות אלו, יודע כל מי שעבר בצורה זו או אחרת במערכת החינוך, נכונות באופן שאם הן לא היו כל כך חמורות זה אפילו היה מצחיק. אכן, זו המערכת, וראובני מיטיב לתאר אותה בצורה הומוריסטית אך מדוייקת להפליא. אבחנות לא פחות מדוייקות מספר ראובני על ההורים, התלמידים ומערכת היחסים שלהם עם עובדי ההוראה. כך למשל מחלק ראובני את התלמידים למספר קבוצות: החנון ("לכאורה, תלמיד מסוג זה הוא חלומו של כל הורה ושל כל מורה"); התלמיד הערס ("תלמיד מסוג זה לעולם אינו נמצא לבד. סוד כוחו וחיוניותו הוא הקבוצה..."); הפרחה ("הפרחה היא ערס ממין נקבה. היא מגיעה לבית הספר על מנת להיראות..."); הפריק ("טעות שכיחה היא לחשוב שהפריק אינו משקיע במראהו. הפריק מקדיש שעות לגזירת החולצה והמכנסיים במקומות הנכונים"); הסטייליסט ("מבין קבוצות התלמידים, הסטייליסט הוא אחד המעניינים פחות. על מנת להיות חלק מהקבוצה עליך להיות עשיר או להיראות כזה") והתלמיד ה"מצחיק" ("מטריד סדרתי קבוע המצוי בכל כיתה..."). לא פחות מעניין לראות כיצד נראים ההורים בעיני המערכת. ראובני סבור כי גם כאן קיימים מספר סוגים: ההורה החבר ("הורה כזה הוא לרוב צעיר מאד, או אינפנטיל..."); ההורה המשכיל ("הורה כזה מנפנף בתארים שלו בכל הזדמנות...") וההורה המעורב - הפעיל (הורים אלה מבלים בבית הספר שעות ארוכות. מידת אושרם נקבעת על פי שעות המנהלת שהם צברו..."). מהאמור ברור, כי ראובני לא חס, לא מתחנף ולא מטייח. באופן ציני משהו הוא משקף לנו, הקוראים, את עצמינו, כפי שאנחנו נראים בעיני אלו שאמונים על חינוך ילדינו. אפשר אמנם לחלוק על חלק מההגדרות, או אפילו להסתייג מהבוטות (לעיתים) בה נוקט ראובני - אבל ככל הנראה הסתייגויות אלה לא ישנו את המציאות. מדריך כזה, על דרך הכלל זוכה לשתי תגובות: האחת, כולנו נהנים למצוא בו את השכן או החבר. זה שבאמת תואם את הטייפקאסט שמופיע במדריך. התגובה השני, שבדרך כלל לא ממש זוכה למימוש, היא הניסיון למצוא את עצמך. בוטה, משעשע ובעיקר מאפשר לנו להבין איך פועלת המערכת באמת. איתמר ראובני - בית הספר: מדריך למשתמש - הוצאת גוונים

 
 
חדשים ומומלצים
ספרות ישראלית
ספרי ילדים ונוער
ספרות מתורגמת
ספרות עיון
ספרות מקצועית, ספרי הדרכה
בריאות ותזונה
פנאי, בישול והדרכה
הפינה היהודית
דעות
יום הזיכרון ויום העצמאות
יום השואה
יום השואה הבינלאומי
פרויקט "הבמה שלכם"
והיו עינינו רואות.... לקראת שבוע הספר העברי
קצרים לשבוע הספר