ספרים, רבותיי, ספרים
  www.bookwatch.022.co.il
bookwatch
יום ב', טו’ בשבט תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  אודות  
שירה כהן על ספרו האינטימי והחושפני של רולאן בארת. להיות או לא להיות רולאן בארת....
09:15 (07/07/11) book watch

מאת: שירה כהן הייתי שמחה להיות מסוגלת לכתוב על הספר של רולאן בארת כמו שרולאן בארת היה כותב על עצמו אילולא כבר היה "הוא עצמו" להפוך בזמן הכתיבה לרולאן בארת אחר – שמעולם לא כתב את הטקסטים שכתב ומעולם לא קרא אף אחד מהם והנה הוא נתקל בעצמו לראשונה, הדבר דומה לסיפור שהייתי שמחה להיות מסוגלת לכתוב: דמות שמתעוררת בבוקר ומגלה ששפת האם שלה נעלמה או נשכחה ממנה לגמרי ובמקומה היא דוברת בדיוק באותה רמה לשונית ויחד עם אותן ידיעות ומטען תרבותי- שפה אחרת שאף אחד לא דובר בסביבה הקרובה שלה. המשותף לשני הרעיונות האלו הוא שהם מבוססים על פנטזיה להפוך למשהו או מישהו אחר באמצעות אפשרויות אחרות של כתיבה, קריאה דיבור שאינן יכולות לעמוד לרשותנו מתוקף מגבלות המציאות והבקשה או הדרישה מהלשון להפוך אותנו למישהו/ משהו אחר. הבנת הדרישות, הרצונות והפנטזיות שאנו מפנים אל השפה, הלשון הדיבור והכתיבה הן אחת הדרכים שאפשר אולי לגשת דרכן לטקסטים של רולאן בארת. . "הכתיבה היא המשחק הזה שבאמצעותו אני מסתובב בקושי בתוך מרחב צר, אני מתפתל בין ההיסטוריה הנחוצה לכתיבה לבין הדמיוני, המפקח, המקשיח, מטהר, משגיר , מצפין, מתקן, מכתיב את הכוונה (ואת הראיה) של תקשורת חברתית. מצד אחד אני, רוצה שיחשקו בי ומצד אחר שלא ישחקו בי היסטרי וכפייתי גם יחד" כותב בארת באחד ה"קטעים הקצרים" (כפי שהוצאת "רסלינג" מגדירה זאת) המרכיבים את "אחד הספרים החושפניים והאינטימיים" (כפי ש"רסלינג" טוענת) שלו. ומילי אפשטיין ינאי ב"מבוא לתרגום העברי של דרגת האפס של הכתיבה" מציינת כי "איווי הכתיבה ... הולך ומתגבש כאן כנושא לחקירה ספרותית....איווי זה ....המנוסח בשאלות רטוריות ....והן ומשמשות כזרקור ליחס שבין אהבת הקריאה ואהבת הכתיבה, ובמקביל, ליחס שבין פעולת הכתיבה ומעשה הביקורת, שני אפיקים המקופלים בעבודתו של בארת" אובייקט האיווי (במקרה זה הכתיבה) כמו כל "איווי" לעולם איננו המטרה אלא שואף מחוצה או מעבר לה וכדי להבין את אופן הפעולה של בארת הקורא והכותב את עצמו כדאי להכיר את תפיסתו של פול דה מאן אחד מחשובי מבקרי הספרות שראה בכתיבה האוטוביוגרפית פעולה של מחיקה עצמית. (מאמרו של גור זק "לאסוף את רסיסי הנפש , שברים נרטיב והיסטוריה של הביוגרפיה" המופיע באתר החוג להיסטוריה של אוניברסיטת ת"א הוא טקסט טוב ומסביר בין השאר את הפרקטיקה של בארת בהקשר זה-כדאי לקרוא) ועם זאת, עדיין עולות השאלות מהו אותו "עצמי" שבעצם הכתיבה אנו "מוחקים", מה מייצרת ה"מחיקה העצמית" ומה הקריטריונים להצלחתה של פעולת המחיקה האם היא תלויה במאזין / קורא שיאמין לרולאן בארת כי הוא כותב "באמת" על רולאן בארת וכי הטקסט שלו הוא אכן "חושפני ואינטימי" ? במקרה זה (לצורך העניין...) כמו במקרים "מוצלחים" אחרים הכתיבה העצמית האותנטית מייצרת הנאה ועונג אסתטיים. לפי בארת ועונג או התענגות אותו הוא כמצב של עודף או עודפיות , ונראה כי בהקשר זה משמעות הדבר הוא שהכתיבה העצמית ה"אותנטית" איננה יכולה להכיל את עצמה ונוצר מצב זה של עודפיות בו היא עולה על גדותיה גולשת נשפכת, נעלמת ו"נמחקת, (אולי כדרך שזיקוקי דין נור מתפרקים ונעלמים) כך שיש כאן אירוע חד פעמי של היעלמות והתפרקות , אך מאחר ומדובר בטקסט אותו ניתן לקרוא שוב ושוב ושום פעולה אינה מתבצעת במציאות החוץ טקסטואלית, אנו איננו צופים בפעולת המחיקה עצמה אלא שותפים לתשוקה אליה וכקוראים שותפים לתשוקה של רולאן בארת (להיות , לחיות, לכתוב , להתנסח או להיות מוצג ) על פי רולאן בארת ברצון שלו להיות ובו בזמן לא להיות רולאן בארת על פי רולאן בארת ובחוסר האפשרות לממש את אף אחת מהאופציות האלו. מה שאולי מושך (או יכול להיות מושך) בכתיבה של בארת הוא שגם במקרים בהם הוא לחלוטין לא מובן, למי שחסר לו הידע והמטען התרבותי שהיו יכולים לסייע בכך, עדיין מפתה ומעניין להמשיך לקרוא אותו ואפשר להיסחף עם הנאת הקריאה / כתיבה ואולי לפעמים גם להירתע ממנה (תחושה של התמכרות) . וייתכן שבהיענות לחוסר המובנות (הנראית כמעשה מאד לא יעיל וכתוצאה מכך גם לא מוסרי בתרבות הקושרת מוסר ויעילות ) ובדחיית הקריאה המקדימה בטקסטים שהיו יכולים לסייע, למועד אחר (אם בכלל) והיסחפות אחר הטקסט הלא מובן, או לא מובן לגמרי תוך ניסיון להכיל עליו או לנתח אותו באמצעות מאגר הכלים שכבר נמצא ברשותנו (שאינו מאגר הכלים שעליו הוא נסמך) אנו מאפשרים לבארת להיות מה ש"הוא" ולעצמנו מה ש"אנחנו" ונענים להזדמנות להכיר בנפרדות או בחוסר האפשרות להכיר "באמת" את האחר – שכן גם אם נצבור את כל הידע הקודם והתומך עדיין יישארו פערים ו"חורים", כך שאנו נאלצים להכיר בכך שלעולם לא נדע מי הוא רולאן בארת ומה הוא רולאן בארת על פי רולאן בארת וייתכן שזו בסופו של דבר המטרה של בארת- סימון הגבול מה שאי אפשר לעשות באמצעות השפה ויצירת השקט או השתיקה שבאה עם ההכרה בכישלון –או כמו שניסח זאת ויטגינשטיין "על מה שעליו לא ניתן לדבר, אודותיו יש לשתוק" ובארת אכן מוביל אותנו בקטע האחרון אל השקט או השתיקה "שיח אחר:היום, ה6 באוגוסט, בכפר, זהו בוקרו של יום נפלא: שמש, חום,...דבר אינו משוטט לא התשוקה , אף לא התנפלות: העבודה לבדה לפניי, כמו מעין ישות אוניברסאלית. הכול מלא. האם זה מה שנקרא הטבע? העדר השאריות? הכוליות?" בארת מסמן את הסף, את זריחתה של השתיקה. רולאן בארת על פי רולאן בארת / רסלינג תרגם מצרפתית, הוסיף הערות וביאורים אבנר להב עריכה מדעית ד"ר דפנה שניצר

 
 
חדשים ומומלצים
ספרות ישראלית
ספרי ילדים ונוער
ספרות מתורגמת
ספרות עיון
ספרות מקצועית, ספרי הדרכה
בריאות ותזונה
פנאי, בישול והדרכה
הפינה היהודית
דעות
יום הזיכרון ויום העצמאות
יום השואה
יום השואה הבינלאומי
פרויקט "הבמה שלכם"
והיו עינינו רואות.... לקראת שבוע הספר העברי
קצרים לשבוע הספר