ספרים, רבותיי, ספרים
  www.bookwatch.022.co.il
bookwatch
יום ו', טו’ באדר ב' תשע”ט
    דף הבית  |  יצירת קשר  |  אודות  
אבי פרץ במותחן ישראלי מסקרן וקצבי, על הבחירה בין כסף והגשמה עצמית. מחכים להמשך...
22:18 (04/06/11) book watch

גלעד צורף, קצין ביחידת מחשבים, הפורש משירותו הצבאי לאחר שנות שירות רבות, עומד בפני דילמה לא פשוטה. מצד אחד, הוא חולם לבלות את ימיו בחוות בקר בגולן, מול מרחבים פתוחים, ומן הצד השני, מונחת בפניו הצעה קוסמת (ובעיקר מרובת מזומנים) לעבוד כאחראי אבטחת מידע בחברה בינלאומית נחשקת. גלעד בוחר בחווה. הוא מקים, יחד עם חברו לשירות, אריק, חוות בקר ומסעדת בשרים, והשניים (עם משפחותיהם) מנסים להגשים את החלום. ואולם, חלום לחוד, ומציאות לחוד. בעלילה מרתקת וקצבית, אנו מתוודעים לקורותיו של גלעד, אשר נקלע לרשת של שקרים, תככים ומזימות עסקיות ובטחוניות. אבי פרץ, ששירת בעצמו שנים ארוכות בצה"ל, טווה בספרו "כשנפתחות דלתות" מותחן עלילתי רחב יריעה, העוקב אחר הדילמה של גלעד - בחירה בין כסף והגשמה עצמית, בין נאמנות ובין חמדנות. פרץ, ככל הנראה על רקע ניסיונו האישי, מפגין בקיאות רבה בפרטים. מדובר באחד המותחנים עמוסי הפרטים שידעתי. הגם כי על דרך הכלל מותחן נצרך לפרטנות על מנת שהקורא יוכל להרכיב את הפאזל - באופן נכון או לא - בעצמו, הרי שלעיתים ריבוי הפרטים, והירידה העיקשת והדקדקנית ליסודות כל אחד מהם, קצת מקשה על היכולת להתמקד בתמונה הכוללת. ויחד עם זאת, כאמור, יש בפירוט הזה גם חן, כזה המבוסס על היכולת של הקורא להתחבר לרגע באופן מלא, משל היה הוא עצמו שם ממש. העובדה כי מדובר בספרו הראשון של פרץ מורגשת. היא מורגשת, כאמור, בריבוי הפרטים, היא מורגשת בכנות ובאכפתיות שמופגנים בכל שורה ופסקה, והיא מורגשת גם בסגירה ההרמטית של הסיפור, אותו מגיש פרץ לקורא בסופו של הספר. אין חובה, כי מותחן יסתיים כשהקורא מבין כל תו וסימן שהועלו בפניו במסגרת הספר. להיפך. לעיתים דווקא השמירה על עמימות מסויימת מצליחה למשוך את הקורא להרהור נוסף, גם לאחר שסיים את הקריאה. ואולם, כאמור, הראשוניות הזו היא גם הקסם של הספר, היא זו שמעבירה את החשיבות שנתן הסופר לסיפור, את הקשר שלו לעלילה, ואת הרצון שלו - שמצליח לסחוף, יש לומר - ליצור משהו מושלם. ועוד הערה. הספר רצוף תיאורים גסטרונומיים מעוררי תיאבון, כאלה שיגרמו גם לצימחוניים שבינינו לחשוב על תפיסתם בשנית. השימוש בתיאורים גסטרונומיים כה מפורטים נכון הוא, בעיקרו, בשני סוגים של ספרים: האחד, ספרי בישול, והשני, ספרים בהם האוכל מהווה חלק אינטגרלי מהעלילה. בספרו של פרץ, האוכל הוא מעין קישוט. אמנם קישוט מעורר תיאבון, כאמור, אבל כזה שנראה שמטרתו הייתה לחלוק עם הקוראים את אהבתו של פרץ עצמו למזון איכותי, או לגרום לפרץ עצמו הנאה בשעת הכתיבה. במצבים כאלה, תיאורי המזון התכופים (עצירות בחנויות מזון מהיר שונות, פירוט מרכיביו של רוטב זה או אחר וכו') לא זו בלבד שאינם מרימים את היצירה, אלא שהם עשויים לפגוע בה. וכשמדובר במותחן טוב, כמו זה שכתב פרץ, חבל להרוס. כאמור, מדובר במותחן טוב, כזה שאתה רוצה להמשיך ולקרוא בו עד סופו. ליטוש של אי אילו טעויות ראשוניות, יהפכו את המותחן הבא של פרץ - ויש לקוות כי זה ייכתב במהרה - לאיכותי במיוחד. כפי שציינו בסקירות לא מועטות באתר זה, אנחנו מאלה שאוהבים מותחנים ישראליים, שמצליחים לפרוץ את מסגרת הבנאליות. פרץ עשה זאת, והוא מצטרף בכך למספר סופרים ישראליים חדשים שמרתק יהיה לראות לאן ימשיכו מכאן. כשנפתחות דלתות - אבי פרץ - אופיר ביכורים

 
 
חדשים ומומלצים
ספרות ישראלית
ספרי ילדים ונוער
ספרות מתורגמת
ספרות עיון
ספרות מקצועית, ספרי הדרכה
בריאות ותזונה
פנאי, בישול והדרכה
הפינה היהודית
דעות
יום הזיכרון ויום העצמאות
יום השואה
יום השואה הבינלאומי
פרויקט "הבמה שלכם"
והיו עינינו רואות.... לקראת שבוע הספר העברי
קצרים לשבוע הספר